פרויקט למען יד ושם שזכה בציון לשבח מטעמם. מטרתו לספר את סיפורם של רבים מיהודי קהילת קובל (בריה"מ לשעבר) שכתבו את מילותיהם האחרונות על קירות בית הכנסת הגדול שבעיירה, אשר בעת ההיא שימש כמקום ריכוז לנידונים למוות.
יצרנו קיר וירטואלי באינסטגרם שינציח את המילים האלה, שסויידו מהקירות הפיזיים לאחר המלחמה, וייתן את המענה לרצונם האנושי הבסיסי ביותר – להשאיר חותם.
הסיפור מופיע באופן כרונולוגי בעמוד ומגולל חלק מהכתובות שהשאירו אחריהם הנספים בין אוגוסט לאוקטובר 1942 בזמן הפיתרון הסופי, כמו גם מידע על מעט מהדמויות שכתבו על הקירות, צילומים נדירים מהקירות טרם כוסו, מספר עדויות של שורדים ומידע כללי על העיירה קובל והקהילה היהודית בה.
בשיתוף עם ענבר בלפר
יצרנו קיר וירטואלי באינסטגרם שינציח את המילים האלה, שסויידו מהקירות הפיזיים לאחר המלחמה, וייתן את המענה לרצונם האנושי הבסיסי ביותר – להשאיר חותם.
הסיפור מופיע באופן כרונולוגי בעמוד ומגולל חלק מהכתובות שהשאירו אחריהם הנספים בין אוגוסט לאוקטובר 1942 בזמן הפיתרון הסופי, כמו גם מידע על מעט מהדמויות שכתבו על הקירות, צילומים נדירים מהקירות טרם כוסו, מספר עדויות של שורדים ומידע כללי על העיירה קובל והקהילה היהודית בה.
בשיתוף עם ענבר בלפר
